כל מה שאתה צריך לדעת על גיליון האתלטים של NIL והבינלאומי למכללות

על ידי עמותת Lead1

כאשר ה- NCAA יישם את מדיניות הביניים שלה ב- NIL ב- 1 ביולי 2021, והקונגרס לא הצליח להעביר הצעת חוק אפס, הוא הצביע על ספורטאים בוויזה F-1, המגבילים מאוד את ההזדמנויות להרוויח פיצויים. הפרת דרישות הוויזה עלולה לגרום לתוצאות קשות עבור ספורטאים בינלאומיים. עם זאת, ישנן כמה טכניקות דרך לעקיפות אפשריות לדרישות הוויזה F-1 שעל מחלקות אתלטיקה לדעת עליה עד שיהיה פיתרון פדרלי, כמו חוק אפס פדרלי או גילוי בחוק ההגירה הפדרלי. באור זה, Lead1 אירח לאחרונה סמינר מקוון בו דנו עורכי דין להגירה מפורסמת באקין גאמפ לחוק ההגירה הנוכחי, על השלכות על אפס, כיצד החוק חל על אפס, הזדמנויות לעקיפת הבעיה ואפשרויות פדרליות אפשריות לטפל בנושא. להלן כמה מהסמלים המכריעים מהסמינר המקוון:

ישנם כמה מרכיבים בסיסיים בחוק ההגירה שכל מנהל אתלטיקה של Lead1 צריך להיות מודע אליו: (1) המחלקה לבטיחות מולדת (DHS), שהוקמה בשנת 2003, היא הסוכנות הפדרלית העיקרית שמנהלת את חוק ההגירה בארה”ב; (2) אכיפת הגירה ומכס (ICE) היא תת קבוצה של DHS ותוכנית מבקרי הסטודנטים והחלפה (SEVP), תת קבוצה של ICE, מווסתת את הגירה של סטודנטים, כגון על ידי מעקב אחר מידע על תעסוקת סטודנטים זרים; ו (3) לא מהגרים, כמו סטודנטים זרים, נמצאים בארה”ב באופן זמני ותלמידים אלה מסווגים בדרך כלל כבעלי ויזה F-1.

מחזיקי הוויזה F-1 מוגבלים מאוד בהזדמנויות תעסוקה. סטודנטים זרים העוסקים בתואר בארה”ב רשאים לעבוד בתרחישים מוגבלים מאוד – תעסוקה שמותרת בדרך כלל כוללת (1) על עבודה בקמפוס עד 20 שעות בשבוע (בין אם קשורים לתחום הלימוד שלהם ובין אם ג’רזי ר.ב. לייפציג לא); (2) הכשרה תפקודית לימודית (CPT), או הכשרה פונקציונלית הקשורה לתכנית הלימודים של הסטודנט (כלומר, כגון סטאז ‘); ו (3) הכשרה פונקציונלית אופטית או בדרך כלל מאפשר עבודה של שנה אחת לאחר סיום הלימודים הקשור לתחום הלימוד של התלמיד.

בחזית אפס, האזור האפור ושאלות משפטיות מתרכזים סביב ההבחנה בין הכנסה “פעילה” ל”פסיבית “. אם סטודנט זר נדרש לספק שירותים בתמורה לפיצוי, בדרך כלל התעסוקה צריכה ליפול תחת אחד משלושת החריגים לעיל. אם סטודנט זר יסופק פיצוי מבלי לספק שירותים כלשהם, זה עשוי להיות מותר על פי חוק ההגירה. במילים אחרות, עיקר הנושא המשפטי מתרכז בשאלה האם הסטודנט הזר נדרש לבצע שירותים בגין הפיצוי (למשל, “הכנסה פעילה”) או שמא הסטודנט מקבל את הפיצוי מבלי שיצטרך לבצע עבודה כלשהי (למשל, “פסיבי הַכנָסָה”). על פי ההרכב, פעילויות NIL ככל הנראה נופלות איפשהו “בין לבין” (ראוי להזכיר כי רישוי קבוצתי עשוי להיחשב להכנסה פסיבית, בהתחשב בכך שספורטאים בדרך כלל מקבלים פיצויים מבלי לבצע שירותים או עבודה כלשהי).

מכיוון שיש חוסר תמיכה ברורה מ- DHS ב- NIL, יש המון שאלות ניואנסות ג’רזי נבחרת קרואטיה בכדורגל שעלולות להתעורר. בנוסף להכנסה פעילה לעומת פסיבית, חלק מהשאלות המכריעות שיש לקחת בחשבון כוללות היכן מתבצעת הפעילות האפסית, למשל, מעמד ההגירה אינו מופעל כאשר ספורטאי עוסק פיזית בפעילויות מחוץ לארה”ב, כמו למשל בביתם מדינה. גם אם ספורטאי יצר אתר אינטרנט בחו”ל אך שינה את האתר בארה”ב (וקיבל הכנסות ממותג בשילוב עם האתר), הוא יכול להיות מסווג כהכנסה פעילה. מצד שני, אם הספורטאי לא היה משנה את האתר בארה”ב ויצר אותו בחו”ל, (ועדיין קיבל הכנסה ממותג בשילוב עם האתר), יתכן שהוא ייחשב להכנסה פסיבית (וכתוצאה מכך מותר). פעילויות NIL של מדיה חברתית יכולות להיות גם ניואנסות מאוד, למשל, פרסום באינסטגרם מטעם מותג (ללא פיצוי) ככל הנראה מותר, אך אם המותג הזה ישלם כסף ג’רזי אתלטיקו מיניירו לספורטאי לאחר שהאתלט שפרסם בשם המותג, שאלה זו הרבה יותר לא ברור – כאן יש צורך בתמיכה פדרלית. מדיניות הביניים של ה- NCAA מסבכת בנוסף את העניינים בהתחשב בכך שמספר יחסי פרו -קוו נדרשים בדרך כלל כדי שספורטאים יקבלו פיצוי אפסי.

ההשלכות על הפרת מצב ויזת F-1 עשויות להיות קיצוניות. ענישה על מפרים עשויה לכלול אי כשירות למעמד הגירה עתידי ו/או לכרטיס ירוק/מגורים קבועים.

בהתחשב בכל אזור האפור, ישנן כמה אפשרויות אפשריות בין אם מחוקקות או רגולטוריות. תיקון חקיקתי עשוי לכלול את החקיקה הקונגרס העובר באופן ספציפי המאשר פעילויות אפסיות. תיקון רגולטורי עשוי לכלול קביעת החלטה רשמית מ- DHS או תמיכה בהקמת מדיניות הפעילות אפסיתnull

No Responses

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *